כל הבגרויות

הכנה לבגרות

בגרות בהיסטוריה

שאלון 22261: שלוש שעות, ספר פתוח ושלוש שאלות. אחת מפרק מלחמת העולם השנייה והשואה, שהוא חובה, ושתיים משני פרקים לבחירתכם. הנה איך הוא בנוי, מה החומר בתשפ״ז ואיך מתכוננים.

עודכן · נבדק מול מסמכי משרד החינוך

הציון בהיסטוריה בנוי משני רכיבים. 70% הם הרכיב החיצוני: שאלון 22261, יחד עם ציון שנתי שנותן בית הספר. 30% הם הערכה בית־ספרית. השאלון עוסק בארבעה פרקים: מלחמת העולם השנייה והשואה, לאומיות וציונות, המאבק על הקמת מדינת ישראל, וסוגיות נבחרות בתולדות המדינה.

הבחינה כולה בספר פתוח, ולכן לא מספיק לזכור עובדות. הסעיפים מבקשים לעשות משהו עם הידע: להסביר גורמים, להשוות לפי תבחין, לנתח מקור כתוב או חזותי, להביע טענה ולנמק, או לבחור מקור מספר הלימוד ולקשר אותו לשאלה. לכל סוג כזה יש מבנה תשובה משלו, ואפשר לאבד נקודות גם כשיודעים את החומר.

בעמוד הזה: מבנה השאלון לפי מועד קיץ תשפ״ו, החומר לתשפ״ז לפי האשנ״ב של משרד החינוך, הכללים שכדאי לדעת לפני הבחינה, הנושאים בקורס, ומה יש במנטורי כדי ללמוד את החומר ולכתוב תשובות שמקבלות את הנקודות.

שיעורים בקורס
113
נושאים
19
שאלון
1

הבחינה

מבנה הבחינה

שלוש שעות, בספר פתוח. עונים על שלוש שאלות, ובכל אחת שני סעיפים: שאלה אחת מהפרק הראשון, מלחמת העולם השנייה והשואה, שהוא חובה, ושאלה אחת מכל אחד משני פרקים שבוחרים מבין הפרקים השני, השלישי והרביעי.

22261

שאלון 22261

מלחמת העולם השנייה והשואה (חובה), ושניים לבחירה מתוך: לאומיות וציונות, המאבק על הקמת מדינת ישראל, וסוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל

משך
3 שעות
מועד ראשון
1.2.2027 · 13:00–16:00
חומר עזר
ספר הלימוד המאושר בכל אחד משלושת התחומים · סימון במרקר, בעיפרון ובמדבקות, בלי הערות בכתב · עותק מודפס מ״איך יכול אדם״ (עמודי הנושאים וציר הזמן)
  1. פרק ראשוןמלחמת העולם השנייה והשואה. חובה, שאלות 1–3ענו על 1 מתוך 334 נק׳
  2. פרק שנילאומיות וציונות. לבחירה, שאלות 4–6, 33 נקודותענו על 1 מתוך 333 נק׳
  3. פרק שלישיהמאבק על הקמת מדינת ישראל. לבחירה, שאלות 7–9, 33 נקודותענו על 1 מתוך 333 נק׳
  4. פרק רביעיסוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל. לבחירה, שאלות 10–13, 33 נקודותענו על 1 מתוך 433 נק׳

מה נבחן השנה

  • השואה: האידאולוגיה הנאצית, המעבר של גרמניה לנאציזם, מהלכי המלחמה ו״הסדר החדש״, הגטאות בפולין, תחילת ההרג ההמוני והשלבים בפתרון הסופי
  • עוד בפרק השואה: היודנראטים ודילמותיהם, המרד בגטאות, לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית, יהודי צפון אפריקה ויחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש ליהודים
  • לאומיות וציונות עד 1920: התנועות הלאומיות באירופה ותנועה אחת לדוגמה, הציונות, הציונות והיישוב במלחמת העולם הראשונה, וההשוואה ביניהן
  • המאבק על הקמת המדינה: המאבק בבריטים, העברת השאלה לאו״ם, מלחמת העצמאות, הקמת המדינה וצה״ל, שביתת הנשק ובעיית הפליטים. על המבוא (1920–1945) אין שאלות
  • סוגיות בתולדות המדינה: הדה־קולוניזציה, יהודי ארצות האסלאם (ארץ אחת לדוגמה), מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים, והעלייה בשנות ה־50 וה־60

הציון הסופי70% רכיב חיצוני: ציון שאלון 22261 (70%) וציון שנתי מבית הספר (30%). ועוד 30% הערכה בית־ספרית (שאלון 22283).

  • את נושא ההערכה הבית־ספרית קובע בית הספר. מי שמתחיל כיתה י׳ בתשפ״ז לומד אחד משני נושאים, לפי בחירת צוות ההוראה: היישוב היהודי 1920–1945, או מדינת ישראל 1977–1995. בקורס יש את שניהם.
  • בית הספר בוחר לכל קבוצה מתווה. בישן, שאלון 22261 (70%) והערכה חלופית (30%), ונבחנים לראשונה בחורף של כיתה י״א. בגמיש, שאלון של 35% בלי ציון שנתי (22215, 22225 או 22235, שעתיים בחורף תשפ״ז), שתי משימות מקוונות (35%) והערכה חלופית (30%), ואפשר להיבחן כבר בקיץ של כיתה י׳. פרק השואה חובה בשניהם.
  • עולים חדשים נבחנים בשאלון 22264 (שעתיים וחצי בחורף תשפ״ז). נבחני משנה ואקסטרנים נבחנים בשאלון 22262 במקום ההערכה הבית־ספרית.

המבנה לפי שאלון קיץ תשפ״ו (2026) וכללי המענה לתשפ״ז, החומר לפי האשנ״ב לתשפ״ז. המועדים והשעות מלוח הבחינות של משרד החינוך (טיוטה, עשויה להשתנות).

כללים

מה חשוב לדעת לפני הבחינה

חדש השנה
  • בחינה חיצונית בכל השכבותמתשפ״ז כל השכבות נבחנות בהיסטוריה בבחינה חיצונית, ובית הספר בוחר לכל קבוצה את המתווה הישן (70% ו־30%) או את הגמיש. ההקלות של מבצע "שאגת הארי" היו לתשפ״ו בלבד ואינן ממשיכות.
  • נושא חדש להערכה הבית־ספריתמי שמתחיל כיתה י׳ בתשפ״ז לומד ב־30% את היישוב היהודי 1920–1945 או את מדינת ישראל 1977–1995, במקום הנושאים שהיו עד עכשיו. צוות ההוראה בוחר, ואפשר נושא אחר לכל כיתה.
  • מבנה חדש מתשפ״חמי שמתחיל כיתה י׳ השנה ייבחן לפי אשנ״ב חדש. בשאלון 22261 של תשפ״ח עונים על שאלה מכל אחד מארבעת הפרקים: 16 נקודות בלאומיות ו־28 בכל פרק אחר. נבחני תשפ״ז נשארים במבנה הקיים.
  • שאלון 22262 לנבחני משנה ואקסטרניםתשפ״ז היא השנה האחרונה שבה השאלון עוסק בתקופת בית שני. מתשפ״ח הוא יעסוק ביישוב היהודי בין שתי מלחמות העולם.
  1. שלוש שעות, שלוש שאלות

    הבחינה נמשכת שלוש שעות. עונים על שלוש שאלות, ובכל אחת שני סעיפים, כך שיש בערך שעה לכל שאלה.

  2. ספר פתוח, מאושר בלבד

    כל ארבעת הפרקים נבחנים בספר פתוח, אבל רק בספרי לימוד שמשרד החינוך אישר. מותר לסמן בהם במרקר, בעיפרון ובמדבקות, ואסור שיהיו בהם הערות בכתב. מיקודיות מסחריות לא עברו אישור.

  3. מקור מספר הלימוד

    כשמבקשים להביא מקור מהספר, כותבים את שם הספר, את ההוצאה ואת מספר העמוד. ציטוט בלי הסבר במילים שלכם לא מקבל את מלוא הנקודות.

  4. תוספת זמן

    תוספת זמן ניתנת רק למי שאושרה לו התאמה, והוועדה הבית־ספרית מאשרת אותה. שאלון מותאם או בחינה בעל פה דורשים אישור של ועדה מחוזית.

  5. אין מועד ב׳

    היסטוריה נבחנת פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ. בטיוטת לוח קיץ תשפ״ז יש מועד ב׳ רק בשפת אם, באנגלית ובמתמטיקה.

  6. שיפור ציון

    אחרי סיום כיתה י״ב אפשר להמשיך להיבחן כנבחני משנה כדי לשפר, ואז ציון הבחינה הוא הציון בשאלון. מי שנפסל בבחינה לשיפור ציון מאבד גם את ציוניו הקודמים באותו שאלון.

החומר

מה לומדים לבחינה

הקורס לפי נושאים: ארבעת הפרקים של הבחינה החיצונית, השיעורים על איך עונים בבגרות, ושני הנושאים של החלק הבית־ספרי. בקורס הפרקים מסודרים לפי הזמן, ולא לפי סדרם בשאלון.

הלאומיות בישראל ובעמים

10
  • הלאומיות באירופה - א
  • הלאומיות באירופה - ב
  • הלאומיות באירופה - ג
  • התנועה הציונית
  • פועלו של הרצל
  • הציונים בארץ עד 1914
  • מושבה וקבוצה — חזרה ותרגול
  • הציונות במלחמת העולם הראשונה
  • הצהרת בלפור
  • הציונות מול הלאומיות באירופה

טוטליטריות, אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה

15
  • האידיאולוגיה הנאצית
  • מדמוקרטיה לנאציזם - א
  • מדמוקרטיה לנאציזם - ב
  • מדמוקרטיה לנאציזם - ג
  • מלחמת העולם השנייה - א
  • מלחמת העולם השנייה - ב
  • מלחמת העולם השנייה - ג
  • הקמת הגטאות - א
  • הקמת הגטאות - ב
  • ברברוסה ותחילת ההרג ההמוני
  • השלבים בביצוע הפתרון הסופי
  • היודנראטים ודילמותיהם
  • חיילים יהודים בצבאות הברית
  • יהודי צפון אפריקה בכיבוש
  • האוכלוסייה המקומית והיהודים

בונים מדינה במזרח התיכון

6
  • מאבק היישוב בבריטים
  • העברת שאלת ארץ ישראל לאו״ם
  • הקמת מדינת ישראל
  • מלחמת העצמאות - א
  • מלחמת העצמאות - ב
  • שביתת הנשק ובעיית הפליטים

סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל

5
  • הדה-קולוניזציה
  • יהודי ארצות האסלאם
  • מלחמת ששת הימים (חלופה)
  • מלחמת יום כיפור
  • העלייה בשנות ה-50 וה-60

איך עונים בבגרות בהיסטוריה

9
  • שאלת ידע: מתארים פעולה, לא תחום
  • שאלת גורמים: מסבירים את המנגנון
  • קטע אנסין: טענה, פרט, הסבר
  • מאפייני מקור: למה הוא נכתב כך
  • מקור חזותי: פרט, ולכל פרט משמעות
  • שאלת השוואה: מתחילים מתבחין
  • בחירת מקור מהספר: פרטים, תיאור, קישור
  • טענה ונימוק: עובדה מזוהה אחת
  • מקור וידע: שתי מטלות, שתי פסקאות

המסגרת המדינית והמנדט הבריטי

4
  • מן המלחמה אל שיטת המנדטים
  • סן רמו, סוור וההכרה הבין־לאומית
  • כתב המנדט: התחייבויות וזכויות
  • מן המסמך אל המרחב והשלטון

העליות בין מלחמות העולם

5
  • מפת העליות: זמנים, מוצא ומניעים
  • העלייה השלישית והמפגש עם הארץ
  • העלייה הרביעית: חברה וקליטה
  • העלייה החמישית ומגוון העולים
  • העליות במבט משווה

ההתיישבות בעיר ובכפר

5
  • מפת היישוב: עיר, כפר ואוכלוסייה
  • ההתיישבות החקלאית והשיתופית
  • העיר כמרכז כלכלה ותעסוקה
  • העיר וחיי התרבות העברית
  • מי מממן את הבנייה?

מוסדות היישוב והתנועה הציונית

5
  • אספת הנבחרים והוועד הלאומי
  • התנועה הציונית והסוכנות היהודית
  • ההגנה: ביטחון ומרות ציבורית
  • הרוויזיוניסטים והדרך הציונית
  • האצ״ל ושאלת המרות הלאומית

היחסים בין יהודים לערבים והעימותים

5
  • מוקדי המחלוקת והחברות בארץ
  • תל חי וההתיישבות בגליל העליון
  • אירועי 1920 ו־1921
  • מאורעות 1929 ונקודת המפנה
  • המרד הערבי, 1936–1939

המדיניות הבריטית

6
  • הספר הלבן של 1922
  • מוועדת שו לספר הלבן של 1930
  • ועדת פיל ותוכנית החלוקה
  • ועדת וודהד ובחינת החלוקה
  • הספר הלבן של 1939
  • המדיניות הבריטית במבט משווה

דרכי פעולה ומחלוקות ביישוב

6
  • הבלגה או תגובה
  • פולמוס החלוקה ביישוב
  • חומה ומגדל
  • הבריטים וההעפלה בימי המלחמה
  • הסזון ושאלת האחדות ביישוב
  • 1945: המעבר למאבק בבריטים

המהפך הפוליטי של 1977

4
  • המפה הפוליטית ערב המהפך
  • שינויים חברתיים בדרך ל־1977
  • משבר האמון והיחלשות המערך
  • הבחירות והקמת ממשלת בגין

מלחמת לבנון הראשונה

5
  • לבנון וגבול הצפון ערב המלחמה
  • הדרך למבצע שלום הגליל
  • מהלכי 1982: מהצפון לביירות
  • תוצאות המלחמה ודרום לבנון
  • המלחמה והחברה הישראלית

האינתיפאדה הראשונה

6
  • ישראל והפלסטינים, 1964–1987
  • פרוץ האינתיפאדה, דצמבר 1987
  • אופי ההתקוממות ושינוייה
  • ישראל מול האינתיפאדה
  • הזירה הבין־לאומית וועידת מדריד
  • מסוף האינתיפאדה לאוסלו

המשבר הכלכלי ותוכנית הייצוב

4
  • מהמשק של שנות השבעים למשבר
  • ביטויי המשבר בשנות השמונים
  • תוכנית הייצוב של 1985
  • תוצאות הייצוב והמשק עד 1995

העלייה מברית המועצות ומאתיופיה וקליטתה

5
  • העלייה מברית המועצות
  • העלייה מאתיופיה ודרכי הגעתה
  • מכור היתוך לרב־תרבותיות
  • אתגרי הקליטה והמענים להם
  • תרומת העליות לחברה

הסכמי השלום עם מצרים וירדן

5
  • התנאים לפריצת הדרך עם מצרים
  • מביקור סאדאת לחוזה השלום
  • הסכם השלום עם מצרים
  • יחסי ישראל–ירדן והדרך להסכם
  • הסכם ירדן והשוואת ההסכמים

רצח יצחק רבין והשפעתו

3
  • השיח הציבורי לפני הרצח
  • 4 בנובמבר 1995: הרצח
  • השפעת הרצח על החברה הישראלית

מנטורי

איך מתכוננים עם מנטורי

  • שיעורים מוקלטים וסיכומים

    כל נושא נלמד בשיעורים מוקלטים, ולכל שיעור דף סיכום שאפשר לסמן עליו. בסוף הסרטון יש שאלות, ובנפרד יש שיעורים קצרים על איך עונים על כל סוג שאלה בבגרות.

  • שאלות מסכמות

    שאלות בסגנון הבגרות על כל פרק, ותשובה כתובה נבדקת לפי מחוון. כשמרגישים מוכנים, פותרים מבחן מסכם על כל החומר.

  • מאמן התשובות

    כותבים תשובה ומקבלים ציון תרגול והערות שמסומנות על המילים שכתבתם: מה חסר, מה לא מדויק ואיזה שיעור יעזור. מתקנים, בודקים שוב, ורואים מה השתפר.

  • ספר פתוח לתרגול

    ספרי מקורות של מנטורי לפרק השואה ולפרק הלאומיות והציונות, עם תוכן עניינים ומילון מונחים. מתרגלים בהם למצוא מקור מתאים, לכתוב הפניה מלאה, ולענות על משימות "מקור מספר הלימוד" מבגרויות קודמות.

  • בגרות על זמן

    פותרים שאלון 22261 ממועד קודם, או שאלון שמורכב בשבילכם מהשאלות המסכמות, ומקלידים או מצלמים את התשובות. כל סעיף נבדק, ולכל נקודה שירדה יש צעד בתוכנית: שיעור בחומר או שיעור על סוג התשובה.

  • תוכנית למבחן

    מעלים את החומר של מבחן, רשימת נושאים, מבחן קודם או דף מהמורה, ומקבלים תוכנית עד יום המבחן. היא מתחילה בשיעורים על איך עונים, ואז מלמדת את הנושאים לפי הסדר.

  • עזרה בשאלות פתוחות

    מעלים את דף העבודה, ומנטורי מזהה מה כל שאלה מבקשת, להציג, להסביר, להשוות או לנתח מקור, ועוזרת לבנות תשובה, עם הסבר איך עונים על כל סוג.

שאלות

שאלות נפוצות

על כמה שאלות עונים בבגרות בהיסטוריה?

על שלוש, ובכל אחת שני סעיפים: שאלה אחת מפרק מלחמת העולם השנייה והשואה, שהוא חובה (34 נקודות), ושאלה אחת מכל אחד משני פרקים נוספים שבוחרים מבין שלושת האחרים (33 נקודות כל אחת).

כמה זמן נמשכת הבחינה?

שלוש שעות, כלומר בערך שעה לכל שאלה. תוספת זמן מקבל רק מי שאושרה לו התאמה דרך בית הספר.

מה ההבדל בין ה־70% ל־30%?

ה־70% הם הרכיב החיצוני: ציון שאלון 22261, יחד עם ציון שנתי שנותן בית הספר. ה־30% הם הערכה בית־ספרית (שאלון 22283) על נושא שבית הספר בוחר. למי שמתחיל כיתה י׳ בתשפ״ז זה היישוב היהודי 1920–1945 או מדינת ישראל 1977–1995.

השתנה משהו בתשפ״ז?

נבחני תשפ״ז נבחנים במבנה הקיים, ובספר פתוח בכל ארבעת הפרקים. השינויים נוגעים למי שמתחיל כיתה י׳ השנה: נושא חדש להערכה הבית־ספרית, ומחורף תשפ״ח מבנה חדש לשאלון 22261.

מה זו משימה של מקור מספר הלימוד?

בחלק מהסעיפים מבקשים לבחור מקור מספר הלימוד שמתאים למשימה, להציג אותו ולקשר אותו לשאלה, ולכתוב את שם הספר, את ההוצאה ואת העמוד. בספר הפתוח של מנטורי מתרגלים בדיוק את זה, עם משימות מבגרויות קודמות.

איך כותבים תשובה שמקבלת את כל הנקודות?

קודם מזהים את סוג השאלה, ידע, גורמים, השוואה או מקור, ועונים לפי המבנה שלה. בשאלה על מקור כתוב מעגנים את התשובה במקור ומסבירים במילים שלכם, כי ציטוט לבדו לא מספיק. וכשלא כתוב כמה פריטים להביא, מביאים שלושה.

מקורות רשמיים

העובדות בעמוד נבדקו מול המסמכים של משרד החינוך האלה. אם משהו השתנה, המסמך הרשמי קובע.

מתחילים

הכנה לבגרות בהיסטוריה, צעד אחר צעד.

שיעורים, תרגול ומורה שמכיר אתכם, במקום אחד.